רש"י על מעילה י״ג

1 מתני' בור מלא מים - ראוי לבדק הבית לבנין לעשות בו טיט ולא למזבח ולניסוך המים נמי לא חזי שלא היו מנסכין אלא ממי השילוח שהן מים חיים:

2 אשפה מליאה זבל - היא עצמה אינה ראויה לא למזבח ולא לבדק הבית:

3 אילן מלא פירות - אמר לי רבי דהאי אילן הוא גפן וראוי למזבח ולניסוך היין ואינו ראוי לבדק הבית לפי שעצי גפן דקין הן ואינן ראויין לשום בנין ובבכורים לא מיתוקמא שהרי אינם קריבין לגבי המזבח:

4 שדה מלאה עשבים - אינה ראויה לא למזבח ולא לבדק הבית:

5 ואין מועלין במה שבתוכו - דבור ונתמלא מים דכל הני הוו גידולין:

6 ר' יוסי אומר כו' - לא פליג אלא אהנך תרתי דת"ק אמר אין מועלין בשבח הקדש במה שהשביחו לאחר שהוקדשו ורבי יוסי סבר המקדיש שדה או אילן מועלין בגידוליהם הואיל וגדלו ממש בהקדש אבל בור ואשפה ושובך דלאו גידולי שובך נינהו לא פליג רבי יוסי:

7 ולד המעושרת לא ינוק מן המעושרת - לפי שהיא קדושה דכתיב ויקרא כ״ז:ל״ב העשירי יהיה קודש ובנה חולין הוא ונמצא נהנה מחלב המוקדשין:

8 ואחרים מתנדבים כן - כלומר בסתם ודאי אסור לינק מן המעושרת אבל אחרים מתנדבים כן שמתנין קודם לכן על מנת כן אני מכניס נקבה זו לדיר להתעשר שאם תקדש יהא חלבה חולין שתהא מניקה ולדה בהיתר. ושמעתי דלהכי מהני להו תנאה הואיל ויכולין לעכב שלא תכנס נקבה זו לדיר עד לאחר זמן הלכך מהני תנאה והוי כנדבה ולהכי קרי להו אחרים שאינן מחמירין עליהן כראוי. וכן נמי בולד מוקדשין לא היו מקדישין חלב האם:

9 הפועלים - שעושין מלאכה בשל הקדש לא יאכלו מגרוגרות של הקדש ואע"ג דכתיב כי תבוא בכרם רעך ואכלת וגו' דברים כג ואמרינן בפרק השוכר את הפועלים ב"מ דף פז: בפועל הכתוב מדבר בשל הקדש לא יאכלו דכרם רעך אמר רחמנא ולא כרם של הקדש:

10 וכן פרה - של חולין חרשה בשל הקדש לא תאכל מכרשיני הקדש:

11 גמ' אתיא העברה העברה - כתיב בבכור שמות י״ג:י״ב והעברת כל פטר רחם וכתי' במעשר ויקרא כ״ז:ל״ב כל אשר יעבור תחת השבט וגו' מה בכור מועלין בו בכל דבר שיש בו דזכר הוא ולא נקבה אף מעשר נמי דנוהג בנקבה מועלין בכולו אפילו בחלב:

12 אתיא אמו אמו מבכור - כתיב בבכור שמות כ״ב:כ״ט כן תעשה לשורך לצאנך שבעת ימים יהיה עם אמו וגבי מוקדשין כתיב בפ' אמור והיה ז' ימים יהיה עם תחת אמו מה בכור שהוא זכר מועלין בכולו אף מוקדשין נמי מועלין בכולו:

13 הפועלין כו' מ"ט - לא תאכל מכרשיני הקדש. גבי פועלין דלא יאכלו מגרוגרות של הקדש לא צריך למיבעי דהא מיעט קרא בפירוש רעך ולא הקדש אבל פרה דלא כתיב בה הכי קבעי:

14 דישו - כלומר כי דש בשלך לא תחסום אבל כי דש בשל הקדש אתה חוסם דענינא כולה בחולין קמיירי:

15 קלעילין - מין קטנית קדש מועלין של חולין בשדה הקדש מעל דנהנה מהקדש:

16 והא בתלוש בעינן - כדאמרינן לקמן בפרק הנהנה מעילה דף יח: דאין מעילה במחובר לקרקע וכ"ש בקרקע עצמו:

17 מדקאמר מעל שמע מינה אבקה - אבק של שדה מעלי להו לאותן קלעילין וכי מעלה אבק מן הקרקע דמתערב בקלעילין הוה ליה תלוש ולהכי מעל:

18 מתני' שרשי אילן של הדיוט הבאין לשל הקדש לא נהנין ולא מועלין - דאזלינן בתר אילן ואילן בשל הדיוט קאי:

19 ושל הקדש הבאין בשל הדיוט - נמי לא מועלין ולא נהנין הואיל ועיקרו קאי בשל הקדש:

20 מעין היוצא בתוך שדה הקדש - שהמעין מתוך שדה של חולין הוא נובע אלא שיוצא ומושך בתוך שדה של הקדש לא נהנין ממנו כל זמן שהוא בתוך שדה של הקדש הוו מועלין ולא מועלין בו כל מי שהוא שותה ממנו בתוך שדה של הקדש:

21 המים שבתוך הכד של זהב - באותו כד שהיו ממלאים לצורך ניסוך כדתנן בפ' לולב וערבה סוכה דף מח: כמעשהו בחול כך מעשהו בשבת אלא שהיה ממלא מע"ש מן השילוח בחבית של זהב שאינה מקודשת כדי שלא יפסל בלינה ובאותם מים שבחבית של זהב שאינה מקודשת לא נהנין משום דנתמלאו לצורך הקדש:

22 ולא מועלין - משום דלא נתקדשו לניסוך המים למעילה עד שינתנו בצלוחית של זהב דהיינו כלי מקודש לכך:

23 ערבה - שהיה סידורן בהר הבית לא נהנין ממנה קודם שזקפוה אצל המזבח הואיל ולכך עומדת אבל משזקפוה דנעשית מצוותה נהנין ממנה:

24 נהנין היו ממנה זקנים בלולביהן - אפי' קודם שנזקפה אצל המזבח:

25 גמ' אין מועלין בכולן - שאם יש באותו כד של זהב יותר מג' לוגין אין מועלין בהן אבל אם יש בכד ג' לוגין לא פחות ולא יותר דאין ביה שיעור ניסוך מועלין בו:

26 והקתני סיפא נתנן בצלוחית מועלין בהן מכלל דרישא - בכד של זהב אפי' בג' לוגין גרידי אין מועלין:

27 דיש שיעור למים - של ניסוך דהיינו ג' לוגין להכי אין מועלין בהו אלא בג' לוגין כשיעור הראוי לניסוך ור' יוחנן סבר אין שיעור למים להכי קאמר מועלין בכולן:

28 והתנן ר"א אומר המנסך מי החג בחג בחוץ חייב - משום מעלה בחוץ דכל דבר שהוא מתקבל בפנים חייבין עליו משום שחוטי חוץ כדאמרינן במסכת זבחים:

29 וא"ר יוחנן משום ר' מנחם יודפאה - התם בפרק השוחט והמעלה בחוץ:

30 ואחד ניסוך המים - וכיון דניסוך המים נפקא ליה מדאורייתא מש"ה קאמר דחייב עליו משום מעלה בחוץ:

31 וא"ל ר"ל לר' יוחנן - כיון דאמרת דר"א בשיטת ר"ע אמרה דדריש נסכיהם ואמרת דניסוך המים הוי דאורייתא כמו ניסוך היין א"כ נימא הכי אי מה יין ג' לוגין. ומדקאמר ליה ר"ל הכי מכלל דסבירא ליה דאין שיעור לניסוך המים:

32 לטעמיה דרבי מנחם יודפאה קאמר - וקא"ל ר"ל לטעמיה דר' מנחם דאמר אין שיעור למים וקדריש נסכיהם אי מה יין ג' לוגין אף מים ג' לוגין והא שמעינן ליה לרבי יוחנן דאמר משום מנחם יודפאה מועלין בכולן דמשמע דאין שיעור למים אבל ר"ל לעולם סבירא ליה דיש שיעור למים כדאמרינן לעיל:

33 מתני' הקן שבראש האילן - בגמרא מפרש מאיזה עצים הוא עשוי:

34 יתיז בקנה - שאם אינו יכול להגיע בידו לקן יפיל בקנה הקן לארץ אבל לא יעלה לאילן ויקחנו שלא יהנה מן האילן בעלייתו כשעולה עליו. ובגמרא מפרש מאי יתיז:

35 המקדיש את החורש מועלין בכולו - בעצים בענפים ובנבייה: